מפציץ אמריקני, B-52, טס שלשום (א') מעל שמי ישראל, בליווי מטוסי F-15 של חיל האוויר. סימן דרך לשיתוף פעולה? השמחה מוקדמת. כאשר ה-B-52 טס מעל ישראל הפציצו האיראנים, באמצעות החותים ששולטים ברוב שטחה של תימן, את שדה הנפט ראס טאנורה שבמזרח סעודיה. קצת לפני כן, ב-27 בפברואר, נחרדה ריאד, בירת סעודיה, משורה של פיצוצים, כתוצאה משיגור 15 מל"טים עמוסי פצצות וטיל בליסטי אחד. ב-10 בפברואר תקפו החותים את שדה התעופה הבינלאומי אבהה בדרום סעודיה. צרפת, גרמניה ובריטניה פרסמו גינוי. בערך באותו זמן הופצצה אונייה ישראלית במפרץ עומאן.
ימים בודדים לפני שעזב את הסטייט דיפרטמנט הכריז מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקני, שהחותים הם ארגון טרור. יומיים לאחר ההתקפה באבהה הכריז מחליפו, אנתוני בלינקן, על ביטול החלטת פומפאו, מנימוקים הומניטריים.
ועל דבר אחד אין מחלוקת: ארה"ב משנה כיוון. במסגרת המדיניות החדשה חשף הממשל החדש את מעורבות הצמרת הסעודית בכלל, ויורש העצר מוחמד בן-סלמן בפרט, ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. הרצח, שגם סעודיה מודה שבוצע על ידי אנשיה, הוא סיפור מתועב. העניין הוא שמדובר ברצח אחד. רק אחד. ככל שמדובר באיראן, מדובר בגורם העיקרי לשפיכות הדמים במזרח התיכון.
במזרח התיכון מתגבשים בשנים האחרונות שני צירים. הראשון כולל את רוב המדינות הסוניות, וסעודיה בראשן, בשיתוף ישראל. השני כולל את איראן, ששולטת ו/או בוחשת ברמה זו או אחרת בתימן, בעיראק, בסוריה ובלבנון. לפני חודש התקיימה במוסקבה פגישת עבודה בין השגריר האיראני לבין בכיר חמאס, מוסא אבו-מרזוק, ומזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי בעזה, זיאד אל-נחלה. הם לא דנו שם בדרכים להשכנת שלום באזור.
ישראל במצב לא פשוט. לא היה צורך להמתין לראיון עם הסגן הפורש של ראש המוסד כדי לדעת שלמרות כל הפעולות המוצלחות מול איראן במישור הטקטי – הרי במישור האסטרטגי מדובר בכישלון חרוץ
ואיך מגיבה ארה"ב? היא חוזרת לדרך שנכשלה. בעיצומן של השיחות על הסכם הגרעין, במארס 2015, הצטרף המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, להמון שצווח "מוות לאמריקה". מפקד הבסיג', מוחמד רזה נקדי, הכריז בטלוויזיה האיראנית באותם ימים ש"מחיקת ישראל אינה עניין למשא ומתן". זה לא השפיע על הנושאים ונותנים. הם היו חירשים, עיוורים ואילמים.
ביוני 2015 נחתם הסכם הגרעין, שהעניק לאיראן השפעה הרבה יותר גדולה. התוצאות בהתאם. באותם ימים כיהן רוברט (רוב) מאלי כאחד ממובילי המו"מ. לאחרונה מינה אותו ביידן לשליח מיוחד לענייני איראן. מה שהיה הוא שיהיה? בהחלט יכול להיות. וזה הרבה יותר משמעותי מ-B-52 בשמי ישראל.
האם יש דרך להכריע את המשטר האיראני? הסנקציות שהחזיר דונלד טראמפ פגעו באיראן. ב-2018 סבלה הרפובליקה האיסלאמית מירידה של קצת יותר מ-6% בתוצר הלאומי, וב-2019 מירידה של קרוב ל-7%. בקצב הנוכחי של פגיעה במשטר האיראני – הוא יתמוטט, גם אם זה ייקח זמן, וגם אם החתרנות תימשך ותפגע. ולעומת זאת, גם הסכם משופר, שספק אם יקפיא את תוכנית הגרעין, אבל בוודאי לא יעצור את ההתעצמות הצבאית ואת החתרנות האזורית – יהפוך את איראן להרבה יותר מסוכנת.
ישראל במצב לא פשוט. איראן נמצאת בצדק בראש מעייניו של נתניהו, אבל לא היה שום צורך להמתין לראיון עם הסגן הפורש של ראש המוסד כדי לדעת שלמרות כל הפעולות המוצלחות של ישראל במישור הטקטי – הרי במישור האסטרטגי מדובר בכישלון חרוץ.
האיראנים פועלים כפי שהם יודעים לפעול. הם לא מתפשרים - הם הולמים. הרי תמיד יש להם בחלון הראווה את שר החוץ, מוחמד ג'וואד זריף, שיפתח במתקפת חיוכים, והאירופאים מיד נמסים. יש חשש שגם האמריקנים.
איך מתמודדים? למרות הסנקציות שפוגעות באיראן, אפשר להעריך שאירופה וארה"ב ימצמצו ראשונות. כך שיש צורך ביציאה מהקופסה. אין צורך לפסול על הסף חתירה להסכם משופר, ובתנאי שההסכם יעסוק גם בבעיה העיקרית: התמיכה בטרור והחתירה להגמוניה אזורית ולחיסול ישראל.
האם זה אפשרי? ייתכן. התנאי הראשון הוא הכרה אמריקנית בבעיה ובגודל הסכנה. זו תהיה אחת המשימות החשובות, ואולי החשובה ביותר, של הממשלה שתקום אחרי הבחירות.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
